לקראת סוף שנת הלימודים 2008 הצטרף לרשת הגנים מורה לדרמה נדב יואל
והחל לתת שעורי דרמה לכיתות הבוגרות. בשנה הבאה הוא יחל להעביר שעורי דרמה לכל הכיתות בגנים.
כך סיכם נדב במילותיו הוא את עבודתו לאחר מספר שעורים
"לפני שאספר את חוויותי הנעימות והמהנות ברשת הגנים "7 הגמדים", אומר בקצרה שהתנסות תיאטרלית
מעניקה חוויות רבות לילדים, במיוחד בגיל כה צעיר, דבר התורם למימוש משאלות ליבם ומהוויהם הכמוסים
תוך התמודדויות עם פחדים שונים. לאחרונה ביקרתי מספר פעמים במפגשים שונים בשניים מהגנים -
בקבוצות של טובה וציונה ונהניתי משיתוף הפעולה היצירתי של הילדים, הגננות והסייעות גם יחד.
תגובתם היפה שימחה אותי מאוד, בעיקר האופן בו נקלטו הדברים - בחן ובהומור.
בתחילת כל מפגש פניתי אליהם בדרך של הומור, לצורך חשיפת הנושא הנבחר, לדוגמא:
באחד המיפגשים, פניתי אליהם בדיבור שלא נישמע - בדומה ל"סרט האילם". אחד הילדים קם ושאל:
"שכחת לדבר?" וכתגובה לדבריו, נטלתי ביד אחת מיקרופון דמיוני וניסיתי לפנות אל הילדים באמצעותו,
אך מיד התברר, כביכול, שגם הרמקולים אינם פועלים ו"מתוך יאוש" הגברתי את קולי והפעם דיברתי
"ב א מ ת" אך בקול רם, ודוקא במצב זה הרמקולים "פעלו" וקולי נישמע חזק עד כדי כשנבהלתי מהצעקה
הרמה שנישמעה מהרמקולים הדימיוניים. (הילדים התגלגלו מצחוק לאחר שהבינו את המסר..)
הבאתי דוגמא זו, כדי להמחיש במעט, את דרך הפעולה שלי עם הילדים, בסיפור, משחק וחיוכים וכמובן:
הפעלת הקבוצה, כמעט לאורך כל המפגש. דברים אלו תורמים רבות לקליטת הנושא
בצורה קלה, מהירה ונעימה.
בובות כפפה:
באחד המיפגשים חילקתי לכולם בובות כפפה וכל ילד למד די מהר את עיקרון "האנשת הבובה"
וכן לומד לשמח אותה בדרך של דיבור וריקוד לסרוגין.
במרוצת השעה, חש כל ילד שליטה נעימה בבובה, עד שהדבר הפך למהנה ומצחיק גם יחד.
60 שנה למדינה:
כמה יפה היה לצפות בשמחת הילדים שצעדו בתהלוכה לרגל יום הולדת 60 למדינה, עם דגלים
שונים ועם גליון בריסטול גזור בצורת "יונת השלום" ובביצוע יצירתי של ציור על דף
(כל ילד צייר ציור) ומסירתו, כמתנה למדינת ישראל.
המלך מחפש חבר:
במיפגש זה גיליתי עד כמה הילדים מעריכים קשר חם ואוהב כשמדובר בחבר המתקרב אליהם
והופך לחברם במישחקים וריגושים שונים, לדוגמא:
המלך וליצנו חיפשו לקרב חברים חדשים לארמון.
יום כיף לסבתא:
הנה עוד ניסיון חביב. עשינו "יום כיף" לסבתא בלונה פרק (באמצעות בלונים ארוכים ועגולים)
ובספארי (כל ילד לבש דמות של חיה אהובה) ובמסעדה (כל ילד ששיחק דמות של מלצר זריז)
ולבסוף, סבתא סיפרה למוטי ואחותו כינרת סיפור משעשע, כאות תודה על היום הניפלא שחוו
יחד ועל המתנה ששניהם ציירו עבור סבתא (שוב, כל ילד צייר על פי הדרכה והנחיה).
הכל החל מזה שמוטי וכינרת נשקו את ידה של סבתא בהיותה שרועה במיטת חוליה.
מיד עם קבלת הנשיקה, גאה הרגש בליבה של סבתא ותרם להחלמתה המיידית.
היא קמה מהמיטה לעיניהם המשתאות של בני המשפחה שהופתעו וחיבקה
את שני נכדיה האהובים.
לסיכום:
אני מאמין בפניה לילדים באמצעות הפעלת החושים והרגשות, דבר התורם והמעצים את דמיונם
ויכולתם להתבטא ולהביע את רגשותיהם ומהאוויהם
נסיון מקצועי:
אספר מעט על עצמי:
הנני שחקן תיאטרון, בוגר ביה"ס למשחק של "ניסן נתיב". הופעתי בתיאטראות שונים ובסרטי
קולנוע וטלויזיה בארץ ובחו"ל ובמקביל, ביימתי הצגות בבתי ספר תיכון ויסודי בארץ ובחו"ל.
את דרכי בהדרכת ילדי גן התחלתי לפני כ- 14 שנה. מצאתי דרך מיוחדת להפיק את המירב
במיפגשים התיאטרליים עם הילדים בגילאים השונים. כמו כן, פיתחתי שיטות מתקדמות ללימוד
ילדים בגיל הרך.
עבודתי מקנה, לי ולילדים כאחד, סיפוק רב ותוצאות חינוכיות מיידיות ומשביעות רצון."
דבר זה נעשה באמצעות שתי בובות גדולות של מלך וליצן חביבים. |
