לפני תחילת השנה:
ערכו בעצמכם ביקור בגן
לימדו להכיר אותו ולהתחבר אליו.
עירכו סיור בגן עם הילד לפני תחילת השנה,
תמיד קל יותר להסתגל למקום מוכר..
מספר שבועות לפני תחילת השנה
התחילו לדבר עם הילד
על מה שמצפה לו בגן -
ספרו לו מה עושים, מה סדר היום,
כיצד אוכלים, אלו מתקנים ישנם בגן וכד'.
כמובן לא להגזים בכדי לא ליצור אכזבה..
דברו גם על קשיים אפשריים וכיצד להתמודד עימם:
"מה תעשה אם תרצה פיפי?"..
"מה לעשות אם פינת הבובות תפוסה?"
"ואם הגננת לא שמעה שקראת לה?"
אין לשלוח ילד כ"נעלם" -
שהגננת צריכה לפענח.
יעבור זמן עד שהגננת תכיר אותו,
ובינתיים הילד יתקשה להסתגל.
בתחילת השנה מיסרו לצוות החינוכי
מידע אודות הילד: אוכל מיוחד, הרגלים שונים,
כיצד ניתן להרגיעו, מה מרגיז אותו
ומהן העדפותיו השונות.
הפרידה:
רצוי שתהליך הפרידה יהיה הדרגתי.
קל יותר לילד כשהוא יודע מתי
מביאים אותו לגן ומתי יבואו לקחת אותו.
אם התחייבתם על זמן כלשהו
השתדלו גם לקיים את התחייבותכם.
לפרידה עצמה חייבים להקצות זמן.
הפרדו מהילד, אמרו לו שאתם הולכים
ואל תברחו אפילו אם הילד בוכה.
לילדים מסוימים קל יותר
כשקיים טכס פרידה קבוע -
(נשיקה דרך השער, נפנוף לשלום דרך החלון וכד'),
שעם הזמן הילד יכיר אותו וידע שלאחריו אתם הולכים,
ויקבל זאת..
יחד עם זה, שימרו על חזות החלטית בעת הפרידה.
הילדים קולטים מייד מסרים של חוסר החלטיות!
כשהילד יבחין שאתם מתעכבים עוד, לאחר שניפרדתם -
יבין שאינכם שלמים עם עצמכם.
ילד שמתקשה להיפרד הוא לעיתים
תמונת ראי של הורה, שהפרידה מהילד
קשה עליו..
במשך תקופת ההסתגלות:
תהליך ההסתגלות נימשך בד"כ מס. ימים
ולעיתים אף שבועות.
סבלנות מצידכם תעזור ואף תקל על התהליך.
בימים אלו חשוב שתקצו זמן רב יותר
להקשבה מיוחדת לילד.
עיזרו לו להבין מושגי זמן באמצעות
מיקום חזרתכם בתוך סדר היום.
אל תסתפקו במשפט "אחזור אחר - כך"
אלא אימרו: "אחרי המפגש האחרון -
אבוא לקחת אותך".
בימים הראשונים לשהות הילד בגן,
רצוי שילך הביתה בחברת אדם מוכר ואהוב:
הורה, מטפלת קבועה ולא ע"י "הורה תורן".
רק לאחר שהילד עבר את
שלבי ההסתגלות הראשונים
יהיה מוכן ללכת גם עם החברים.
השתדלו לקרב את הבית לגן.
חפץ מוכר ואהוב מהבית
יעזור לפעמים לילד לשאת
את הפרידה מכם ומהבית המוכר..
מצאו זמן לקבל מידע על הילד מן הצוות.
שעת הקבלה בבוקר או בצהרים
אינה תמיד נוחה לצוות.
בררו מתי כן אפשר לדבר ונצלו זמן זה.
|
